Daf 14b
מִכָּל מָקוֹם קַשְׁיָא לְרַב! שְׁלוּחָא הוּא דְּעַוֵּית.
Rachi (non traduit)
שלוחא הוא דעוית. השליח קלקל שאיחר להביא לו תפילין מעיקרא והגיע זמן ק''ש והוזקק לקרות כדי שלא יעבור הזמן וכי מטי שלוחא דתפילין אנחינהו:
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָרוֹצֶה שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה
אָמַר עוּלָּא: כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִילִּין, כְּאִילּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעַצְמוֹ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּאִילּוּ הִקְרִיב עוֹלָה בְּלֹא מִנְחָה, וְזֶבַח בְּלֹא נְסָכִים.
Rachi (non traduit)
נסכים. הוא היין המתנסך על גבי המזבח אחר העולה והזבח כדכת' ונסכיה' חצי ההין וגו'(שם) וה''ה דמצי למימ' כאילו הקריב עולה בלא מנחה ונסכים דהא עולה נמי טעונה נסכים אלא לישנא דקרא נקט עולה ומנחה זבח ונסכים:
כאילו הקריב עולה בלא מנחה. שחייבו הכתוב להקריב עמה שנא' (במדבר כ''ח:
ה') ועשירית האיפה וגו' אף הקורא ואינו מקיים אינו גומר את המצוה:
כאלו מעיד עדות שקר בעצמו. לישנא מעליא:
Tossefoth (non traduit)
עולה בלא מנחה. ה''ה דמצי למימר בלא נסכים שהרי עולה נמי טעונה נסכים אלא לישנא דקרא נקט עולה ומנחה וגו':
לְאַפּוֹקֵי מִמַּאן דְּאָמַר לַמִּשְׁנָה אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ, קָמַשְׁמַע לַן דְּאַף לְמִשְׁנָה נָמֵי צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
וְתוּ, מִי סָבַר לֵיהּ כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה? וְהָאָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי: זִמְנִין סַגִּיאִין הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְרַב, וּמַקְדֵּים וּמָשֵׁי יְדֵיהּ, וּמְבָרֵךְ, וּמַתְנֵי לַן פִּרְקִין, וּמַנַּח תְּפִילִּין, וַהֲדַר קָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע. וְכִי תֵּימָא: בִּדְלָא מְטָא זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, אִם כֵּן מַאי אַסְהַדְתֵּיהּ דְרַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי?
Rachi (non traduit)
ומתני פרקין. אלמא מקדים הוא לעסוק בתורה דהיינו עשייה דמצוה מקמי מלכות שמים:
ומברך. על התורה:
ומקדים. משכים:
אֵימַר דַּאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה — לְהַקְדִּים קְרִיאָה לִקְרִיאָה, קְרִיאָה לַעֲשִׂיָּה מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ?!
Rachi (non traduit)
קריאה לקריאה. שמע שהוא קבלת מלכות שמים לוהיה אם שמוע שהוא קבלת עול מצות:
מִכָּל מָקוֹם קַשְׁיָא לְרַב. רַב כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ עוֹל מִצְוֹת.
Rachi (non traduit)
עול מצות. דהנחת תפילין עול מצוה הוא:
מ''מ. תפילין קודמים לק''ש:
הָא לָא קַשְׁיָא: סֵיפָא בִּתְרֵי, וְרֵישָׁא בְּחַד.
Rachi (non traduit)
וסיפא בתרתי. והכי קאמר אם שנים הם מניח את חבירו חופר והוא עולה ומקיים מצות ק''ש ותפילין ותפלה וחוזר למלאכה וחבירו יעלה ויניח תפילין ויקרא ק''ש ויתפלל:
הָא גוּפָא קַשְׁיָא, רֵישָׁא אָמַר פָּטוּר, וְסֵיפָא חַיָּיב?!
רַב מְשִׁי יְדֵיהּ, וּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע, וְאַנַּח תְּפִילִּין וְצַלִּי. וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָתַנְיָא הַחוֹפֵר כּוּךְ לְמֵת בַּקֶּבֶר — פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִילִּין וּמִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע — עוֹלֶה וְנוֹטֵל יָדָיו, וּמַנִּיחַ תְּפִילִּין, וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, וּמִתְפַּלֵּל.
Rachi (non traduit)
פטור מק''ש. דהעוסק במצוה פטור מן המצוה כדאמרינן בפ''ק (ד' יא.) בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה:
כוך. קבר שחופרין בקירות מערה ארכו ד' ורחבו ז' טפחים:
והיכי עביד הכי. שהקדים ק''ש לתפילין:
רב משי ידי. פעם אחת ראוהו שעשה כן:
Tossefoth (non traduit)
ומכל מצות האמורות בתורה. וא''ת וכי ק''ש לא הוה בכלל מצות האמורות בתורה. וי''ל דאי לא תני בהדיא ק''ש הוה אמינא דדוקא הני דלית להו קביעות זמן אבל ק''ש דקביע להו זמן לא הואיל וזמן עובר קמ''ל:

ומנח תפילין ומצלי. ומהתם משמע שמותר להניח תפילין בין גאולה לתפלה וכן בטלית מניח אדם טליתו בין גאולה לתפלה. וכן מצינו שרבי יצחק ברבי יהודה שלח אחר טליתו ושהה השליח וכבר קרא ק''ש בברכותיה ונתעטף בטליתו וגמר שמונה עשרה והביא ראיה מהכא מההיא דרב. מ''מ יש לחלק בין תפילין לטלית דעיקר ק''ש ותפלה שייכי בתפילין כדאמר בסמוך כאילו מעיד עדות שקר בעצמו פירוש באדון שצוה שהוא קורא והיו לטוטפת ולאות על ידך ואין. ותפלה נמי כדאמרן קרי ק''ש ומתפלל זו היא מלכות שמים אבל ציצית שאינו אלא חובת טלית שאם יש לו טלית חייב ואם אין לו פטור מציצית ויכול לקרוא ק''ש בלא ציצית ודאי דהוי הפסקה. והרב רבי משה מקוצי היה אומר דאפי' מכאן אין ראיה דמצי למימר הניח תפילין בלא ברכה ולאחר י''ח ממשמש בהם ומברך עליהם ובהכי סגי שגם מותר להתעטף בטלית בעת שידיו מטונפות ואחר שיטול ידיו ימשמש בטליתו ומברך:

וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה! חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר, חֲדָא: כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מִצְוֹת, וְעוֹד — מִשּׁוּם דְּאִית בַּהּ הָנֵי מִילֵּי אַחְרָנְיָיתָא.
אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: בַּדִּין הוּא שֶׁתִּקְדַּם ''שְׁמַע'' לִ''וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ'', שֶׁזֶּה לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד וְלַעֲשׂוֹת. ''וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ'' לְ''וַיֹּאמֶר'', שֶׁזֶּה יֵשׁ בָּהּ לְלַמֵּד וְלַעֲשׂוֹת, ''וַיֹּאמֶר'' אֵין בָּהּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת בִּלְבַד.
אַטּוּ ''שְׁמַע'' — לִלְמוֹד אִית בֵּיהּ, לְלַמֵּד וְלַעֲשׂוֹת לֵית בֵּיהּ?! וְהָא כְּתִיב: ''וְשִׁנַּנְתָּם'', ''וּקְשַׁרְתָּם'', ''וּכְתַבְתָּם''! וְתוּ: ''וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ'' — לְלַמֵּד הוּא דְּאִית בֵּיהּ, וְלַעֲשׂוֹת לֵית בֵּיהּ? וְהָא כְּתִיב: ''וּקְשַׁרְתֶּם'', ''וּכְתַבְתָּם''!
Rachi (non traduit)
וכתבתם. דמזוזה עשייה היא:
וקשרתם. דתפילין:
תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בַּדִּין הוּא שֶׁיַּקְדִּים ''שְׁמַע'', לִ''וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ'' — שֶׁזֶּה לִלְמוֹד, וְזֶה לְלַמֵּד. ''וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ'' לְ''וַיֹּאמֶר'' — שֶׁזֶּה לִלְמוֹד, וְזֶה לַעֲשׂוֹת.
Rachi (non traduit)
וזה לעשות. ויאמר אין בה אלא עשייה:
וזה ללמד. ולמדתם אותם את בניכם ואם לא למד תחלה היאך ילמד את בניו:
שזה ללמוד. ודברת בם:
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: לָמָּה קָדְמָה פָּרָשַׁת ''שְׁמַע'' וְכוּ'.
דְּאָמַר הָכִי: ''מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים וְעָשִׂיתָ לָנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת עַל הַיָּם וְשַׁרְנוּ לָךְ''.
Rachi (non traduit)
ושרנו לך. מי כמכה באלים וגו' מלכותך ראו בניך עד גאל ישראל והשכיבנו:
וְהָא בָּעֵי לְאַדְכּוֹרֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם!
Rachi (non traduit)
והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דתנן (לעיל ברכות ד' יב:) מזכירין יציאת מצרים בלילות ואי לא אמר אמת ואמונה ולא אמר פרשת ציצית היכי מדכר יציאת מצרים:
חִיָּיא בַּר רַב אָמַר: אָמַר ''אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם'', צָרִיךְ לוֹמַר ''אֱמֶת''. לֹא אָמַר ''אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם'' — אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר ''אֱמֶת''.
Rachi (non traduit)
אמר אני ה' אלהיכם. דהיינו פרשת ציצית:
צריך לומר אמת. כדכתיב וה' אלהים אמת:
אָמַר אַבָּיֵי: הִלְכָּךְ, אֲנַן אַתְחוֹלֵי מַתְחֲלִינַן, דְּקָא מַתְחֲלִי בְּמַעְרְבָא, וְכֵיוָן דְּאַתְחֲלִינַן — מִגְמָר נָמֵי גָּמְרִינַן. דְּהָא אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב לֹא יַתְחִיל, וְאִם הִתְחִיל גּוֹמֵר.
Rachi (non traduit)
אתחולי מתחלינן. דהא מתחלי במערבא:
אָמַר רַב פָּפָּא: קָסָבְרִי בְּמַעְרְבָא ''וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם'' נָמֵי לָא הָוְיָא הַתְחָלָה עַד דְּאָמַר ''וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית''.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי מְעַלְּיוּתָא? וְהָא אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב: לֹא יַתְחִיל, וְאִם הִתְחִיל — גּוֹמֵר. וְכִי תֵּימָא ''וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם'' לָא הָוֵי הַתְחָלָה — וְהָאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר רַב: ''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'' לָא הָוֵי הַתְחָלָה, ''וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם'' הָוֵי הַתְחָלָה.
Rachi (non traduit)
לא יתחיל. אין צריך להתחיל ויאמר ערבית:
אָמַר רַב יוֹסֵף: כַּמָּה מְעַלְּיָא הָא שְׁמַעְתְּתָא, דְּכִי אֲתָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה אֲמַר: אָמְרִי בְּמַעְרְבָא עַרְבִית — ''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת''.
Rachi (non traduit)
הא שמעתתא. דרב שמואל בר יהודה אמר אמרי במערבא וכו'. ק''ש של ערבית אין קורין בה פרשת ציצית כולה לפי שאין מצות ציצית בלילה אבל מתחילין אותה ומפסיקים בה ומדלגים ואומרים אני ה' אלהיכם אמת:

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חוֹזֵר וְאוֹמֵר ''אֱמֶת''. רַבָּה אָמַר: אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹמֵר ''אֱמֶת''. הָהוּא דִּנְחֵית קַמֵּיהּ דְּרַבָּה. שַׁמְעֵיהּ רַבָּה דְּאָמַר ''אֱמֶת'' ''אֱמֶת'' תְּרֵי זִימְנֵי. אֲמַר רַבָּה: כֹּל ''אֱמֶת'' ''אֱמֶת'' תַּפְסֵיהּ לְהַאי.
Rachi (non traduit)
כל אמת אמת תפסיה להאי. ריהטא של אמת תפסתו לזה:
חוֹזֵר וְאוֹמֵר ''אֱמֶת'', אוֹ אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹמֵר ''אֱמֶת''?
''וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת''.
Rachi (non traduit)
וה' אלהים אמת. לכך אין מפסיקין בין אני ה' אלהיכם לאמת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source